#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי יוצא ע&quot;י הש&quot;ץ 1) בשאר ימות השנה 2) בר&quot;ה ויוה&quot;כ (של יובל)?	"1) לת&quot;ק אינו מוציא אלא בקי, לר&quot;ג מוציא הכל, וקיי&quot;ל כרבנן 2) כאן קיי&quot;ל כר&quot;ג דיכול להוציא את הבקי, אבל דוקא עם שבשדות ולא בעיר, ונחלקו הראשונים בפירוש דברים אלו, הר&quot;ן ס&quot;ל דאלו שבאים לביהכ&quot;נ בודאי יוצאים מהש&quot;ץ [דכן משמע מגמ&#x27; דפריך למה מתפללין היחידים ומשני כדי שהש&quot;ץ יסדר עצמו], אבל אלו שלא באו לביהכ&quot;נ אינו מוציא אלא עם שבשדות, והבעל העיטור ס&quot;ל דאלו שלא באו לביהכ&quot;נ בודאי אינם יוצאים, ואלו שבאו דוקא עם שבשדות יוצאים [אע&quot;פ שהם בקיאים] אבל לא אלו שבעיר, והרמב&quot;ם הוא שיטה שלישית וס&quot;ל כעין הבעל העיטור דאם לא באו לביהכ&quot;נ בודאי אינם יוצאים, והא דמחלקים בין עם שבשדות ועם שבעיר היינו דוקא בשאר ימות השנה [וקיי&quot;ל דאפי&#x27; עם שבשדות אינם יוצאים אם הם בקיאים כהת&quot;ק] אבל בר&quot;ה אפי&#x27; עם שבעיר יוצאים כשבאים לביהכ&quot;נ, ומש&quot;ה לא חילק הרמב&quot;ם בין עם שבשדות ועם שבעיר (ב&quot;י)"	סימן תקצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו דעת הירושלמי?	הב&quot;י הביא דיש סוברים דהירושלמי ס&quot;ל דכל אחד ואחד מתפלל השבע ברכות לעצמו, ושומע מהש&quot;ץ מלכיות זכרונות ושופרות, אבל העיקר פירוש הוי דשומע הכל מהש&quot;ץ	סימן תקצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם שומע להש&quot;ץ, האם פוסע ג&#x27; פסיעות?"	"כן (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה ברכות מתפללין היחידים במוסף?	"יש הרבה גאונים והרמב&quot;ן שנהגו להתפלל רק ז&#x27; ברכות [ולשמוע ט&#x27; ברכות מהש&quot;ץ], אבל מסקנת הטור כהרי&quot;ץ גיאות שמתפללין ט&#x27; ברכות [ואם אחד בדרך ואינו יודע הט&#x27; ברכות בע&quot;פ, נסתפק הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) אם יתפלל הז&#x27; ברכות, ונוטה שיתפלל הכי {וצ&quot;ע מסי&#x27; תקצ&quot;ג סעי&#x27; א&#x27; דמבואר דאינו יכול לברך מקצת הברכות אם אינו יודע כולם}]"	סימן תקצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה עדיף להתפלל מעצמו ולא לסמוך על הש&quot;ץ?	"יש כמה טעמים:&lt;br&gt;1) לפי הבעל העיטור (לפי הב&quot;י) אינו מוציא אלא עם שבשדות שאינן יכולים לסדר תפילתם&lt;br&gt;2) לפי הר&quot;ן והטור דיכול להוציא אפי&#x27; עם שבעיר בביהכ&quot;נ אפ&quot;ה צריך לכוון כל תיבה ותיבה [וכתב תשובת הרא&quot;ש (כלל ד&#x27; סי&#x27; י&quot;ט) באמצע הברכה פנה לבו לדברים אחרים הרי הפסיד הברכה וכו&#x27; אבל כשאדם קורא בפיו אף אם קרא מקצתה בלא כוונה יצא כדאמרינן בברכות (י&quot;ג ע&quot;ב) עד כאן מצות כוונה וקריאה מכאן ואילך קריאה בלא כוונה, ואמרינן בירושלמי (ברכות פ&quot;ב ה&quot;ד) דר&#x27; מתניה אמר דמחזיק טובא לראשו דכי מטא למודים כרע נפשיה]&lt;br&gt; 3) הר&quot;ן (הובא במג&quot;א ריש הסימן) סבר דצריך להתפלל ז&#x27; ברכות מעצמו ואינו יכול לצאת ע&quot;י הש&quot;ץ אלא ב&#x27; ברכות&lt;br&gt;4) המג&quot;א (ריש סימן) סבר דאינו יכול לצאת בש&quot;ץ כיון שמפסיק בפיוטים [ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך דכוונתו דקשה לשמוע כל תיבות של הש&quot;ץ מחמת הפיוטים] "	סימן תקצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בש&quot;ץ שטעה בתפילת לחש שלו, האם יכול לסמוך על חזרת הש&quot;ץ שלו?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ריש הסימן) הביא דהא&quot;ר מסתפק בזה, והמטה אפרים (תקצ&quot;א סעי&#x27; א&#x27;) פסק דצריך לחזור ולהתפלל דאינו יכול לסמוך על חזרת הש&quot;ץ שלו משום הפסיקות של הפיוטים וכמ&quot;ש המג&quot;א (ריש סימן), אכן הרבה מתמיהים על המג&quot;א (אלף למטה, ספר יהושע) דא&quot;כ למה יתקנו חז&quot;ל הכי, ועוד הרי הוציא עם שבשדות, אלא פי&#x27; הפמ&quot;ג (סי&#x27; קכ&quot;ד א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) כוונת המג&quot;א דקשה לשמוע לכל הפיוטים, וא&quot;כ הוא עצמו יכול לסמוך על חזרת הש&quot;ץ שלו, וכ&quot;כ השעה&quot;צ בהל&#x27; יוה&quot;כ (סי&#x27; תרכ&quot;ג ס&quot;ק ח&#x27;) דהש&quot;ץ יוצא בחזרת הש&quot;ץ שלו, וכן פסק הקובץ הלכות (פי&quot;ח סעי&#x27; ג&#x27;). "	סימן תקצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים פסוקים של מוספים 1) דר&quot;ה 2) דר&quot;ח, ולמה?	"1) ספרדים נוהגין שאין אומרים הפסוקים כלל אלא סומכים על מה שאומרים ככתוב בתורתך [כמו שיוצא מעיקר הדין בזה העשרה פסוקים, ודלא כר&quot;ת דס&quot;ל דצריך לומר הפסוקים ממש (ב&quot;י)] משום דלא רגילי בפסוקים אלו ואתו למיטעי (טור, ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), והאשכנזים נוהגין כר&quot;ת דאומרים הפסוקים דר&quot;ה 2) אין אומרים פסוקים דר&quot;ח [ואפי&#x27; בבקר באמירת קרבנות (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)] אלא אומרים מלבד עולת החדש ושני שעירים ומוספי יום הזכרון, וטעמא כדי שלא יאמרו דיום שני דר&quot;ח עיקר כמו בשאר ר&quot;ח (טור), ועוד שלא לתת מעלה ליום זה משום ר&quot;ח אלא יש לה מעלה גדולה ממנו שהוא ר&quot;ה (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) {ולכאורה צ&quot;ע דה&quot;נ בשבת ר&quot;ח לא יאמר הפסוקים דר&quot;ח מהאי טעמא, ותי&#x27; ר&quot;י אנדלמאן דשאני הכא דלעולם ר&quot;ה אירע בר&quot;ח משא&quot;כ ר&quot;ח שחל בשבת}, ועוד טעם משום דכתיב בכסא ליום חגנו וכמ&quot;ש תוס&#x27; ר&quot;ה (ח&#x27; ע&quot;ב) ותוס&#x27; עירובין (מ&#x27; ע&quot;א) (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)"	סימן תקצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה חוזרים ואומרים ועולת התמיד?	"תי&#x27; היד אפרים כיון שמתחילין הקרא מלבד עולת החודש ומנחתה מסיימים הקרא ועולת התמיד ומנחתה, ולפיכך צריך להפך הגירסא ולומר הכי אחר ושני שעירים לכפר ושני תמידים כהלכתם, וכן הוא בסידורים שלנו"	סימן תקצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במקום שנהגו לתקוע בתפילת לחש של מוסף, מה יעשה אם הבעל תוקע טעה?	"כתב הרשב&quot;א (סי&#x27; רצ&quot;ה) לא יפסיק ויסמוך על התקיעות דמיושב או של אחר תפילה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ומ&quot;מ נוהגין לעשות לו תנועה וממילא הוא יודע שטעה וחוזר לעשות כהוגן (כה&quot;ח ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תקצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במקום שנוהגין לתקוע בתפילת לחש, מה הדין ביחיד שלא שמע התקיעות דמיושב?	"השבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; קל&quot;ד) מצדד שיכול לברך על התקיעות באמצע שמ&quot;ע כמו שמצינו בנשיאת כפים דהש&quot;ץ כהן יכול לברך באמצע שמ&quot;ע, וכן משמע מרמב&quot;ן במלחמות {וכעין זה מצינו במ&quot;ב (סי&#x27; ק&quot;ג ס&quot;ק ה&#x27;) כיון דאיפסיק איפסיק}, אבל למעשה בתשובה אחרת (ח&quot;י סי&#x27; ק&quot;ח) מייעץ לכוין שלא לצאת בתפילת לחש אלא ימתין לשמוע לתקיעות דחזרת הש&quot;ץ ויברך עליהם"	סימן תקצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים היום הרת עולם באמצע התפילה בלחש?	הטור הביא שמנהג אשכנז שלא לאומרו, והב&quot;י הביא שבני ספרד נוהגין לאומרו {ותלוי אם תוקעין באמצע שמ&quot;ע}, וכתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ג.) בשם הסדר היום כשאומר היום הרת עולם נהגו לשחות עצמם ולאומרו בכפיפת קומה, והטעם מפני שבאים להזכיר ענין גדולת היום צריך לומר אותו בפחד ובהכנעה שיכמרו רחמי קל עליו	סימן תקצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באמירת &quot;מוספי&quot; 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) ביום ראשון צריך לומר מוספי, ביום שני הב&quot;י הביא הכל בו דס&quot;ל דאינו אומרו דאין מעברין אלול לעולם, אבל סתימת הר&quot;ן ורבינו ירוחם משמע דצריך לאומרו אפי&#x27; ביום שני [וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) כדי שלא לזלזלו בו (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) ביאר דאולי בביאת הגואל יעשוהו מעובר וימנו מיום ב&#x27;], וכן פסק המחבר כאן והרמ&quot;א לעיל (סעי&#x27; ב&#x27;) 2) כתב רע&quot;א בדיעבד אם אמר מוסף ביום ראשון חוזר אבל ביום שני אינו חוזר (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק ו&#x27;) היינו קודם שגמר הברכה אבל לאחר שגמר הברכה א&quot;צ לחזור כיון שאמר ושם נעשה ונקריב וכו&#x27; תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם וכו&#x27;, וכ&quot;כ הדה&quot;ח דיצא בדיעבד כיון שאמר מלבד עולת החודש ושני שעירים, וכ&quot;כ הא&quot;א מבוטשאטש וקובץ הלכות (פי&quot;ח סעי&#x27; ד&#x27;) {ואע&quot;פ שהשע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מהלכות קטנות (ח&quot;ב סי&#x27; רכ&quot;ב) דביום ראשון צריך לחזור אם גמר הברכה, לא מצאנו זה בהלכות קטנות בפנים}"	סימן תקצא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת ר&quot;ח כששכח להזכיר של ר&quot;ח?	"מבואר מביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; ת&quot;צ) בשם הברכ&quot;י שצריך לחזור, וביאר התשובה מאהבה (ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;ס) דגרע טפי אם אחר שאמר מוספים כהלכתם אומר רק את של שבת הזה ומשמע לא ר&quot;ח, אבל בר&quot;ה יום הזכרון כולל גם ר&quot;ח (וכמ&quot;ש הט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) (כך למדתי מסידור וילנא) {ועוד, דוקא בר&quot;ה מהני כיון שהזכיר מלבד עולת החדש ושני שעירים וכמ&quot;ש הדרך החיים}, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל ס&quot;ס תפ&quot;ח לענין טעות בקרבנות דסוכות"	סימן תקצא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כנגד מה אומרים עשרה פסוקים?	"כנגד עשרה הללו, עשרת הדברות, עשרה מאמרות שבהם נברא העולם (גמ&#x27; ר&quot;ה ל&quot;ב ע&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דעשרה מאמרות הוו כגנד מלכיות, עשרת הדברות הוו כנגד זכרונות, עשרה הללו כנגד שופרות."	סימן תקצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לומר ובתורתך כתוב לאמר?	"איתא בגמ&#x27; (ר&quot;ה ל&quot;ה ע&quot;א) דסגי לומר ובתורתך כתוב לאמר, ורש&quot;י פי&#x27; דקאי על פסוקי הקרבנות ולא על העשרה פסוקים, אבל רבותיו של רש&quot;י ס&quot;ל דקאי נמי על העשרה פסוקים"	סימן תקצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי רבותיו של רש&quot;י, הרי אמרינן דצריך לומר לכל הפחות עשרה פסוקים או ג&#x27; פסוקים?"	"1) ר&quot;ת תי&#x27; דאם מתחיל צריך לומר כל הפסוקים, לרבנן עשרה לר&#x27; יוחנן בן נורי ג&#x27;, אבל אם לא התחיל סגי לומר ובתורתך כתוב לאמר&lt;br&gt;2) הר&quot;ן תי&#x27; דקאי דוקא בשיטת ר&#x27; יוחנן בן נורי וצ&quot;ל ובתורתך כתוב לאמר וגם כתוב בדברי קדשך וגם כתוב ע&quot;י הנביאים ואז יוצא למלכיות וה&quot;ה בזכרונות ושופרות&lt;br&gt;3) הרמב&quot;ם (ע&quot;פ המגיד משנה) תי&#x27; דה&quot;נ קאי כר&#x27; יוחנן בן נורי אלא דס&quot;ל דג&#x27; פסוקים היינו אחד למלכיות ואחד לזכרונות ואחד לשופרות, ומ&quot;מ צריך להזכיר פסוק אחד של תורה [וכתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) דמשמע דבעי להזכיר הפסוק ממש]"	סימן תקצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קיי&quot;ל?	"כתב המחבר דקיי&quot;ל כריב&quot;נ דלכתחילה צריך עשרה פסוקים [דזהו שיטת ריב&quot;נ לפי תנא דמתני&#x27;, דלא כתנא דברייתא דס&quot;ל דלכתחילה סגי בז&#x27; (ר&quot;ן, ב&quot;י)], והרמ&quot;א הביא שיטת ר&quot;ת דאם לא התחיל הפסוקים סגי לומר ובתורתך כתוב לאמר [ר&quot;ל ככתוב בתורתך (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)], וגם צריך לומר ובדברי קדשיך ודברי הנביאים וכמ&quot;ש הר&quot;ן (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א). אכן, למעשה כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) דאין להקל כהרמ&quot;א דעכשיו שוייה עלייהו כחובה לומר כל הפסוקים וכמ&quot;ש בענין מעריב דעכשיו שוייה עלייהו כחובה להתפלל מעריב, ועוד הוסיף היד אפרים עוד טעם להחמיר לצאת שיטת רש&quot;י דס&quot;ל דלעולם צריך לומר כל הפסוקים, ועוד הוסיף הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) דלפי הרמב&quot;ם צריך להזכיר פסוק שלם ולאחר שהזכיר פסוק שלם צריך לומר כל הפסוקים לפי ר&quot;ת."	סימן תקצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים הפסוקים דכתובים לפני הפסוקים דנביאים?	"1) הרא&quot;ש תי&#x27; דדוד חי לפני הנביאים&lt;br&gt;2) הר&quot;ן תי&#x27; משום מעלין בקודש ואין מורידין ואפ&quot;ה מתחיל בתורה דהתחלה מעליא היא (ב&quot;י)"	סימן תקצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פסוק אחד שיש בו ב&#x27; מלכיות, כמה זה עולה?"	שתים (טור), ומכאן ש&quot;מ דצריך עשרה פעמים מלכיות וא&quot;צ עשרה פסוקים של מלכיות (ב&quot;י)	סימן תקצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא כתבו הרי&quot;ף והרמב&quot;ם דקיי&quot;ל כר&#x27; יוסי?"	"תי&#x27; הב&quot;י דכיון דיש הרבה פסוקים שיכולנו לצאת אפי&#x27; לדעת ר&#x27; יהודה אין נפק&quot;מ לפסוק כר&#x27; יוסי"	סימן תקצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוסיף על העשרה פסוקים?	"כן, אע&quot;פ שהם כנגד דברים הנ&quot;ל, וכמ&quot;ש שמותר להוסיף בעליות לתורה אע&quot;פ שהם כנגד דברים (טור בשם ראבי&quot;ה, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;), וכן פסק המחבר"	סימן תקצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לסיים בשל תורה?	"כן לכתחילה, אבל בדיעבד יכול לסיים בשל נביאים (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) או בשל כתובים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;) [והטור הביא מראבי&quot;ה דאם מוסיף על עשרה פסוקים א&quot;צ לסיים בשל תורה]"	סימן תקצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים הפסוקים על הסדר שהם כתובים?	כך נוהגין אבל אינו לעיכובא (טור בשם רב האי גאון)	סימן תקצא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים פסוקים של פורענות?	של ישראל לא, של גוים כן	סימן תקצא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים פסוקים של זכרונות של יחיד?	לא	סימן תקצא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין להפסיק בתפילה קודם הפסוק אחרון דתורה?	הראבי&quot;ה כתב דאם מוסיף על עשרה פסוקים א&quot;צ להשלים בתורה, ועל כן לא מדקדקין כ&quot;כ לסיים בפסוק של שופרות אלא מסיימים בפסוק של חצוצרות, והרא&quot;ש ביאר דבריו שמסיימים בדברי ריצוי (טור, ב&quot;י), והרמב&quot;ן היה מסיים בפסוק לא הביט עון, והרי&quot;ץ גיאות מסיים ביום תרועה יהיה לכם, והרא&quot;ש ס&quot;ל דאין לשנות המנהג ויש לסיים בחצוצרות וכמ&quot;ש הראבי&quot;ה ומהני משום לשון תקיעה, וכן הביא הב&quot;י בשם הרא&quot;ה	סימן תקצא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים ועקידת יצחק היום לזרעו או לזרע יעקב?	"כתב הריב&quot;ש (סי&#x27; ל&quot;ח) שנוהגין לומר &quot;זרעו&quot; דפשוט דעשו אינו בכלל זרעו של יצחק וכמ&quot;ש בנדרים שהוא אינו בכלל זרע של אברהם דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק, ואין לשנות המטבע שטבעו חכמים, וכן פסק המחבר [והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) הרי הוא נתמעט מזרעו של אברהם ולא מזרעו של יצחק, ותי&#x27; מדקאמר רחמנא ליצחק לזרעך אתן את כל הארצות האל, ולעשו לא נתן ש&quot;מ דאין עשו בכלל, ואע&quot;פ שנתן לו קיני קניזי וקדמוני מ&quot;מ אין זה ירושה ממש כמו בבני לוט], אכן הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) הביא המהרי&quot;ל דס&quot;ל שיש לומר &quot;לזרע יעקב תזכור&quot;, וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דאשכחן ביבמות (ע&#x27; ע&quot;א) דזרע פסול נמי מקרי זרע ובתפילה בעינן לפרושי טפי כל מה שאפשר [והריב&quot;ש (שם) השיב לטענה זו דמברכותיו של אדם ניכר אם הוא ת&quot;ח ועדיף להתפלל בלשון חידוש {וכמ&quot;ש בהמוציא ועל ביעור חמץ, ועי&#x27; בסמוך סי&#x27; תקצ&quot;ב סעי&#x27; א&#x27;}, ועוד השיב דעדיף שלא להזכיר יעקב מפני כבודו של יצחק שאם מזכיר יעקב יהא משמע שזכות יצחק לבדו לא היה מועיל בלא זכות יעקב]. להלכה, הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) דכל אחד יעשה כמנהגו, ובדיעבד לכו&quot;ע יצא בכל נוסח דאין זה משנה ממש (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) כתב דנוהגין לומר זרעו"	סימן תקצא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי אומר 1) עלינו לשבח 2) אוחילה?	"1) הטור הביא מרב משה גאון דאפי&#x27; יחיד אומר עלינו אם יודע, ואם אינו יודע רק אומר מלוך [עי&#x27; ב&quot;י] (רמ&quot;א) 2) רק הש&quot;ץ (רמ&quot;א)"	סימן תקצא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בג&#x27; שעות ראשונות דר&quot;ה, האם מותר ליחיד 1) להתפלל מוסף 2) להתפלל שחרית 3) לתקוע שופר?"	"1) איתא בגמ&#x27; ע&quot;ז (ד&#x27; ע&quot;ב) דיחיד לא יתפלל מוסף בג&#x27; שעות ראשונות שהוא זמן חרון אף או שעת הדין ואם הוא מתפלל שמא יבא לידי דין כשמבקש צרכיו ומידחי [אבל ציבור מותר שהם נפישא זכותייהו] (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) 2) מותר אפי&#x27; ליחיד כיון דיש ציבור דקא מתפללי לא קא מדחי היחיד, ועי&#x27; בסמוך 3) ה&quot;נ לא יתקע שופר בג&#x27; שעות ראשונות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), ועי&#x27; לעיל (סי&#x27; תקפ&quot;ט סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן תקצא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הציבור מתפללין בהשכמה ולא אח&quot;כ?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הא דמקילין ליחיד להתפלל שחרית היינו דוקא בשעה שהציבור מתפללין [ולא כשהם אומרים פיוטים] ואם הציבור רק מתפללין בהשכמה לא יתפלל אח&quot;כ בשעה שנית ושלישית, אמנם בשעת הדחק דכבר עבר שעה ראשונה קשה לצמצם לקרות ק&quot;ש בשעה שלישית ולהתפלל אח&quot;כ {ולכאורה בזה&quot;ז אין זה קשה כ&quot;כ} יש להקל להתפלל בשעה שנית דמתוס&#x27; (ע&quot;ז ד&#x27; ע&quot;ב) משמע דהחרון אף הוא דוקא בשעה שלישית, ועוד משמע מרש&quot;י דליכא קפידא כלל בר&quot;ה רק בשאר ימות השנה [וזהו דלא כהטור וב&quot;י דס&quot;ל דלא יתפלל כל ג&#x27; שעות שהם שעת דין ואינו תלוי בחרון אף], והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג) משמע דאינו מקיל אלא ממש בשעה שהציבור מתפללין {ונראה לפי&quot;ז יחיד שרוצה להתפלל בבקר צריך ליזהר להתפלל ממש עם הנץ דברוב מקומות ליכא ציבור שמתפלל אחר הנץ עד בערך עוד שעה, ואולי בשעת הדחק שאינו יכול להתפלל אח&quot;כ יש להקל כהמג&quot;א כל זמן שאינו מתפלל בשעה שלישית}"	סימן תקצא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכל השנה?	"לפי מהלך ראשון בהמג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) בדעת רש&quot;י דינו כמו ר&quot;ה ואסור ביחיד [והמג&quot;א הביא מספר חסידים דמשמע דיש דין בג&#x27; שעות ראשונות כל השנה ולפי&quot;ז יהא אסור כל השנה (לבושי שרד)], אבל לפי מהלך שני דמג&quot;א נמצאת דרש&quot;י קאי דוקא לתירוץ שני דהגמ&#x27; דהקב&quot;ה עוסק בתורה אבל לתירוץ ראשון דגמ&#x27; דהקב&quot;ה עוסק בדין מותר בשאר ימות השנה דאז הקב&quot;ה אינו דן אלא לפקידה או לבחינה בעלמא (עי&#x27; ר&quot;ה ט&quot;ז ע&quot;א), וכן מפורש בתוס&#x27; ברכות (כ&quot;ו ע&quot;א) דמותר ליחיד להתפלל בג&#x27; שעות ראשונות בשאר ימות השנה, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ג) רצה להביא ראיה ממשנה דירד לטבול (ברכות ט&#x27; ע&quot;ב) דמותר, ומסיים וצ&quot;ע, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) סותם להקל"	סימן תקצא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אמרינן דתפילה מזכיר עונותיו של אדם?	"אם אומר שראוי שהקב&quot;ה יעשה תפלתו אז ודאי מזכירין עונותיו דבודקים אותו אם הוא ראוי לכך, אבל אם רק מתפלל בג&#x27; שעות בבקר הוי רק שמא (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תקצא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים הפיוט לגבי עילום שמך?	"יאמר &quot;ואין לפרש עילום שמך&quot; ולא יאמר ואין פירוש לעילום שמך דהרי יש פירוש לעילום שמו (תשב&quot;ץ, מג&quot;א סס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תקצא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר בשעה שהציבור מתפללין?	"כתב הקובץ הלכות (פי&quot;ד הע&#x27; א&#x27;) דמסתבר שצריך לידע עם איזה ציבור מתפלל או תוקע"	סימן תקצא סעיף ח		
